אני עובדת בעבודה שאני אוהבת? זה בונוס גדול, והכלל הוא להישאר סקרנית וערנית גם כשאני לא עובדת

#חכמתהשבט שלנו השבוע היא השחקנית האהובה רבקה מיכאלי שאומרת הכל באמת של החיים:  

"אין באמת סיבה לרוץ לשלב הזיקנה. זה לא השלב הכי משעשע ולא הכי מומלץ בחיים. אבל כיוון שכבר נמצאים בו, צריך להגיד תודה על זה שחיים, ועל זה שחיים בסדר, ואם אני עובדת - זה צ'ופר, ואם אני עובדת בעבודה שאני אוהבת - זה בכלל בונוס גדול, והכלל הוא להישאר ערנית ולהיות סקרנית, גם אם את לא עובדת.

קראתי משפט בהקשר הזה אצל רון מיברג, והוא הזהיר שקל מאוד ליפול לתשישות אינטלקטואלית, ומצא חן בעיני הביטוי הזה שלו - "תשישות אינטלקטואלית". צריך להילחם בכל כוח בדבר הזה שהוא נחלתם גם של צעירים ולא רק של זקנים.

אז לא להתפתות למסכים, אבל כן להשתמש בהם לטובתנו. אני משחקת בטלפון להנאתי, אבל דואגת גם לקרוא ולשמוע מוזיקה ולצאת להצגות ולסרטים וכל שבוע אני בהפגנות ולא מחליפה את פרופסור שקמה ברסלר, היא משהו. מדברת בהיגיון שרק מדענית כמוה יכולה להגיע אליו והיא באמת משפיענית ואדם שאתה רוצה להקשיב לו ולבחון כל מילה שהוא אומר".

והעייפות? רבק'לה אומרת שכאשר עייפים אז ישנים, זה בסדר, אבל חשוב להקפיד לא לישון כל היום: "נורא קל להתפתות לישון כל היום, אבל צריך לזוז. ולכן תדאגי לצאת לשאוף אויר, ואם יש שיעור תנועה שאת יכולה ללכת אליו – תעשי את המאמץ, ואם אפשר תלכי ברגל כמה שאת יכולה – קודם הרגל הטובה, ואז גם השנייה תבוא אחריה", היא מגלגלת אותי מצחוק.

אה, והכי חשוב, לדבריה, זה לא להיות פתטית "ולא לעבור לחולצות ללא שרוולים בלי סיבה, לא להיות בחברת אנשים שאת לא אוהבת, אלא לדעת את מי אוהבת ואת מי לא ואיתו להיות, בלי שום מחויבות חברתית לאנשים שלא מפרים אותך. אה, וגם לא לראות שום תוכנית שאת לא יכולה ללמוד ממנה כלום".

ובשבוע הבא – #חכמתשבט* חדשה.

* מאז מותה של חברתי האהובה פנינה כהן, שהייתה מבוגרת ממני בעשור, איבדתי את חכמת השבט ומורת הדרך שהייתה לי למשך 30 שנות חברות. את החתיכה החסרה אני מחפשת בנשים שנמצאות בעשור השביעי, השמיני והתשיעי לחייהן, מבקשת מהן את מתת הזמן וחסד התבונה, ומי יודע, בטח בסוף גם ייצא מזה ספר.