בכל שבוע #חכמתשבט שמעניקה לנו את מתנת הזמן וחסד התבונה

#חכמתהשבט שלנו השבוע היא ציפי שביט, בת 76, שחקנית ובדרנית

"בגילי אני כבר יודעת שבחיים האלה כלום לא ברור מאליו, הכל כל כך שביר וחמקמק כמו איוושה של וילון, ובגלל שאני יודעת שזה קצר וספור ואין לאף אחת פטנט על כלום – אני שמחה ומודה על הכל. כל בדיקה שאני עוברת ומסתיימת בטוב אני בחגיגה ומרגישה שהבורא בא ויושב לי על הכתף, כי הרי יכולנו לבלות כל היום בבית חולים ואנחנו מבלים בים, יכולנו לא להגיע הביתה והגענו, יכולנו לעשות הצגה שאף אחד לא יבין אותה ואנחנו עושים הצגה שרצה 300 פעם וכולם אוהבים. ובכלל, תעשו רשימות של הדברים הטובים, ולא דברים ברמה ההירואית שפגשתי את ביידן או התראיינתי אצל אופרה. אלא זה שיצאתי להליכה כי לא רציתי לוותר והפארק היה מזמין מתמיד, ועל הבוקר עשיתי 40 שניצלים ואמצא דרך להעביר אותם לנכדים שלי והם יכתבו 'סבתא זה היה הכי טעים בעולם'. וככה זה אצלי כל יום, אני לא מתרגלת לטוב ומאמינה שיש מישהו שמנהל את כל העסק הזה ויש סדר כזה או אחר. בכל יום אני גם אומרת 'מודה אני' על זה שאלוהים לא שכח להעיר אותי גם הבוקר. בסוף, זה המון מזל וניצול של כל רגע ממש, ולחשוב מחשבות אופטימיות עם כל זה שהחיים ככל שהם מתקדמים, הם שדה מוקשים שהולך ומצטופף. מה שעוד עוזר לי מאוד זאת הסקרנות שלי, אין מיזם שאני לא מוצאת לו רגע, להיות בו, להבין אותו. יתכן וישעמם אותי אחרי דקה ואלך, אבל אני תמיד מנסה, כי החיים זה בופה כזה גדול מפואר וחד פעמי. כמובן הנכדים הם מקור לחוזקה ואומץ ועומק ועיסוק בלתי נגמר ותמיד אני רוצה שהם ישנו אצלי, גם אם כואב לי וגם אם אני עייפה ורוצה לנוח, אני כן אעמוד ואבשל להם, כי זה רגעים טובים וקסומים שמרככים את החיים ולא יחזרו. ובגלל שזה ממלא אותי כל כך, אני יודעת לפרגן – אז המסעדה שאני אוכלת בה עכשיו היא הכי יפה בעולם, והסרט שאני רואה הוא הכי טוב שראיתי והפן שעשיתי הוא הפן הכי מוצלח אוור, והקהל שפוגשת בהצגה הערב אני מוכנה למות בשבילו על הבמה".

אז כן, התלהבות, סקרנות, הערכת הרגע והדברים הפשוטים של החיים הם המתכון של ציפי שביט לחיוך שלא יורד לה מהפרצוף גם בגיל 76. והכי, היא אומרת, זה לעשות למען הזולת ולהתנדב: "כשאני משכנעת ילדה בת שלוש באישפוז לאכול ארטיק, והופכת להיות חלק ממסע ההבראה שלה, אני חוזרת הביתה בעננים. כשאת נותנת לאחרים, את מקבלת כפול".