גבריאלה שלו, משפטנית ולשעבר שגרירת ישראל באו"ם

"נשים צריכות תמיכה של נשים אחרות כדי להצליח"

"נשים צריכות תמיכה של נשים אחרות כדי להצליח"

בזמן כזה אי אפשר אלא להציב על הבמה #חכמתשבט בדמותה של משפטנית ודיפלומטית כל כך מוערכת שמדברת איתנו על כוח נשי ותקווה:

"אני בת 82 והייתי בגיל די מבוגר כשהבנתי שנשים צריכות לעזור לנשים אחרות להתקדם. וזה מה שאני אומרת לצעירות ממני, לבת שלי שהיא בת 56 ולנכדות שלי שהן בראשית השלושים והעשרים לחייהן – התפקיד שלנו כנשים הוא לעזור לנשים אחרות. זה לא מובן מאליו שאישה מוצלחת ומוכשרת ככל שתהיה, תמצא היום את דרכה בלי שתקבל עזרה מנשים אחרות. כיום כמעט אף אישה לא יכולה להגיע למעמד ולהשפעה בלי התמיכה הזו. אני גיליתי את הכוח הנשי שלי כשכבר הייתי פרופסור מן המניין וממונה על מעמד האשה באוניברסיטה העברית ולאחר מכן שגרירת ישראל באו"ם, וזה קרה לא מעט בזכות חברותיי הפמיניסטיות וגם בזכות מי שהפכה להיות חברתי הטובה – סוזן רייס, שגרירת ארצות הברית לאו"ם בזמן שלטון אובמה. זה היה בשנת 2009 וכשחזרתי בסוף שנת 2010 לאקדמיה התחזקה אצלי ההכרה בחשיבות של פעילות נשית, ומאז שמתי לעצמי מטרה לסייע לנשים ובעיקר לנשים צעירות להבין את חשיבות העזרה הנשית ההדדית ואני מרצה על זה בכל הזדמנות ובכל מקום  שאליו מזמינים אותי. למזלנו הצעירות היום, בדגש על הדור של בנות העשרים והשלושים, הן בעלות תודעה פמיניסטית מפותחת, וגם בני הזוג שלהן כאלה. הן מבינות שנשים צריכות לעצב את הפוליטיקה ואת דמותה של המדינה, כי נשים הן אלה שסובלות ממלחמות והן גם אלה שמצילות אותנו ממלחמות. ואני יודעת על מה אני מדברת, מניסיוני האישי. במלחמת יום הכיפורים נהרג בעלי, סא״ל שאול שלו, ואני נותרתי עם שני ילדים רכים בשנים. היום אני  אומרת לנשים: תהיינה פעילות. אל תשבו בבית. משהו מציק לכן? צאו להשפיע, ולא רק עכשיו בהפגנות - ואנחנו רואות את הנוכחות המרשימה של בונות אלטרנטיבה - אלא בכלל. הכי גרוע זה הפסיביות והדיכאון, היציאה נותנת אנרגיה וסוג של סולידריות. אנרגיה נשית היא אנרגיה של פוריות, של עשייה, של אופטימיות, של הכלה, והיום נשים צעירות גם בנות שלושים וגם בנות ארבעים וגם בנות חמישים הן נושאות הרוח הנשית ורוח השינוי. לשמחתי יש תמיכה וחברות בין נשים בכל הגילאים, שמבינות היום את עוצמתן. תפקידנו לתת להן כתף ועוגן כדי שיהיו חזקות דיין לסייע בעיצוב מחדש של דמות המדינה. ואגב זה נכון לא רק לישראל, אלא לכל העולם".

תודה לאפרת אליאני על החיבור לחכמת השבט* של השבוע.

* מאז מותה של חברתי האהובה פנינה כהן, שהייתה מבוגרת ממני בעשור, איבדתי את חכמת השבט ומורת הדרך שהייתה לי למשך 30 שנות חברות. את החתיכה החסרה אני מחפשת בנשים שנמצאות בעשור השביעי, השמיני והתשיעי לחייהן, מבקשת מהן את מתת הזמן וחסד התבונה, ומי יודע, בטח בסוף גם ייצא מזה ספר.